שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני

נושאי המגבעת – מתנה לחג
Beck – Devil’s Haircut
היונים ועדנה גורן – מנדלבאום
אשכרה מתים – מעצבן את הקיץ
Gogol Bordello – Dogs Were Barking
מרסדס בנד – משנכנס אדר
Tamar Eisenman – Hit Me
השלוליות – רמונה
Ramones – Havana Affair
Jack Costanzo – I Got a Bongo
אוי דיוויז’ן – מצעד השוטים
איפה הילד – היא לא יודעת לשתות
יורם ארבל (עם אלכסנדרה) – אני אצבע את השלכת בירוק
חווה אלברשטיין – מקהלה עליזה
גרי אקשטיין – אני הולך לבית שאן
אינפקציה – זה עושה לי שמח
Astroglides – Omar Shariff Ballad
Jefferson Airplane – Somebody to Love

אפשר להאזין לתכנית כאן.

(מהמציאות, התנתקות מהמציאות) 

Radiohead – How to Disappear Completely
שלמה גרוניך – לנשום עמוק
מלכה שפיגל – כישופים
גרין – לעוף
Portishead – The Rip
מאיר אריאל – טרמינל לומינלט
קוצן דרדר – נדנדה
נועה גולדנסקי – שתה איתי
Bjork – Joga
פונץ’ – מסע אל תוך גוף האדם
Fawn Fables – I’d Like to Be
Elephant Parade – Boat Song
לול – אבשלום

~~~

האזנה פה.

השבוע לילי ערכה את התכנית כי היא לומדת סטטיסטיקה ומסכנה. תמר, לעומת זאת, לא הספיקה לבדוק את הקובץ שעלה לאייקאסט, כי היא חולה ומסכנה, כך שיש סיכוי להיתקל בפאשלות שלא נערכו החוצה.

זה מה ששידרנו:

I Like Chinese – Monty Python
הדמעות של לילי – ברי סחרוף
A Mistake – Fiona Apple
New Math – Tom Lehrer
הו מה יהיה – מתי כספי
מי שמביט בי מאחור – הכבש השישה עשר, קאסט מקורי
לא ידענו מה לעשות – כוורת
Higher – Cardigans
Peaches – Presidents of the USA
I’m Tired – Madeline Kahn (Blazing Saddles Soundtrack)
אני שוכב לי על הגב – אריאל זילבר
Re: Your Brains – Jonathan Coulton
I Want to Break Free – Queen

האזנה באייקאסט.

שיהיה לכולנו שבוע נטול מחלות, מבחנים, סטטיסטיקה ודגים.

(תמר)

אחרי תקופה ארוכה של מגעים בירוקרטיים עם רשות השידור, הצלחנו להשיג סוף סוף אישור לשידור ההקלטה הנדירה שקיבלנו מהגב’ רושר-גבע, כך שעכשיו כבר מותר לגלות במה מדובר.

לפני כמה שבועות יצרה איתנו קשר אישה חביבה בשם עדנה רושר-גבע, וסיפרה לנו את הסיפור המדהים הבא, שמובא כאן, מילה במילה:

בקיץ 1971 החלו לנשב רוחות חדשות ומודרניות בקול ישראל, ונשמעו קריאות ליישר קו עם הדור הצעיר ולתת במה גם לאמנים שאינם במרכז הקונצנזוס. כתוצאה מכך הצליחו שני עיתונאים צעירים ומבטיחים, יהורם פינקלשטיין ורות בר עוז, לארגן ראיון עם אחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות המוסיקה הישראלית – עוזי נבון מלהקת עוזי נבון ומכרים. הראיון, שבו הוזכרו בין השאר סמים, שערוריות מין ומועדוני לילה, נתפס בקרב מנהלי רשות השידור כאקט חתרני ובלתי חינוכי, ועל כן נגנז. שני השדרנים פוטרו מעבודתם בבושת פנים ומאוחר יותר ירדו מהארץ. בעקבות הראיון חל מפנה גם בחייו של טכנאי השידור, יבגני סקרטוביץ’, כאשר תקלה טכנית מקרית במהלך השידור הובילה אותו לגילוי ה”סקרצ’ינג”, והוא היגר ללונדון ושם הפך לתקליטן מוביל  במועדונים הנחשבים ביותר.

בסוף שנת 2009, בעודו מנקה ומסדר את המחסנים, מצא אלי דעבול, אב הבית של קול ישראל, את ההקלטה האבודה. בזכרו את הלהקה הנערצת על ידידתו משכבר הימים, עדנה רושר-גבע, הכניס את הסליל אל תיק הגב שלו, ועוד באותו היום מסר לה את פיסת ההיסטוריה המרגשת הזו.

ביום רביעי ה-10.2.10 בשעה 22:00 ישודר לראשונה הראיון במסגרת התכנית “רדיו הר הצופים מארח“, הודות לשיתוף הפעולה של הגב’ רושר-גבע ולנכונותה להעניק לרדיו הר הצופים עותק של ההקלטה היחידה במינה. אנו גאים להציג בפני מאזינינו את התיעוד הנדיר הזה, המשקף את הימים שבהם שררה במסדרונות רשות השידור תחושת חופש, פתיחות וחדשנות.

זו היתה ההודעה הרשמית, ועכשיו, ובנימה אישית יותר: בתור מי שהיתה מעורבת בכל שלבי ההתקשרות עם הגב’ רושר-גבע, אני יכולה לספר שכל העסק הזה לא היה פשוט בכלל. למרות נכונותה הרבה של עדנה, הקשיים הבירוקרטיים והטכניים (בעיקר איכות ההקלטה) היו רבים, וכמעט שגרמו לנו לוותר על כל העניין. אתמול האזנתי לראשונה, סוף סוף, להקלטה המדוברת, ואני יכולה לומר בביטחון מלא שאכן מדובר בתיעוד היסטורי מרתק ומרגש. הראיון הזה כמובן איננו מושלם, אבל אני חושבת שהוא יכול לעניין את כל מי שרוצה לדעת קצת יותר על המוזיקה בארץ בשנות השבעים המוקדמות.

עדכון - הראיון עלה לאייקאסט. ממש פה.

~~~

(לילי, נזכרת כרגיל קצת מאוחר מדי)

השבוע, אולי שמתם לב, לא עלתה תכנית חדשה של שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני. ההסבר לעניין כולל תחושות נאחס כלליות וספציפיות, עונת בחינות ובוילר מתפוצץ אחד. בשבוע הבא - בתקווה - נשדר כהרגלנו. אם הגעגועים לא נותנים לכם מנוח - אתם מוזמנים לפרוק את תסכולכם באמצעות תגובות אינטליגנטיות ומבדרות בבלוג זה ממש.