שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני

(לילי, נזכרת כרגיל קצת מאוחר מדי)

השבוע, אולי שמתם לב, לא עלתה תכנית חדשה של שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני. ההסבר לעניין כולל תחושות נאחס כלליות וספציפיות, עונת בחינות ובוילר מתפוצץ אחד. בשבוע הבא - בתקווה - נשדר כהרגלנו. אם הגעגועים לא נותנים לכם מנוח - אתם מוזמנים לפרוק את תסכולכם באמצעות תגובות אינטליגנטיות ומבדרות בבלוג זה ממש.

היה ממש ממש כיף, אבל מפאת חוסר זמן, אי-סדר ובעיות בבלוגלי, עדיין לא הספקנו להעלות את התכנית לאייקאסט ואת הפלייליסט לבלוג.
זה יקרה ממש בקרוב. בינתיים, קבלו לינק למשהו אחר.

(לילי עדיין מנסה להבין מאיפה היא מכירה אחד השירים ומאיפה הסתנן המיאו לציטוט הזיווגים שלה)

השבוע שוב הכין עבורנו את הפלייליסט מאזין - וכמו תמיד זה כיף לראות בתוכנית שירים שלא חשבנו בעצמנו להשמיע בה (כולל אחד שאפילו לא ידענו שאנחנו מכירות…):

Sex Pistols – God Save the Queen (אנכי ה’ אלוהיך)
Madredeus – Oxala (כנ”ל)
Hair Soundtrack – Hare Krishna (לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני)
Bjork – Pagan Poetry (כנ”ל)
Kaiser Chiefs - Oh My God (לא תשא את שם אלוהיך לשווא)
Black Sabbath – Sabbath Bloody Sabbath(זכור את יום השבת לקדשו)
אילנית – הלב (כבד את אביך ואת אימך)
Tracy Bonham - Mother Mother (כנ”ל)
The Walking Man - Independence Day (כנ”ל)
Randy Newman – In Germany Before the War (לא תרצח)
מאיר אריאל – תקוה (לא תנאף)
Jane’s Addiction – Been Caught Stealing (לא תגנוב)
אורלי זילברשץ – השקר (לא תענה ברעך עד שקר)
אריק איינשטיין - אשר טיל עמך (לא תחמוד אשת רעך)

ניתן להאזין לתכנית באייקאסט החביב עליכם, ותודה למיק על העריכה המוזיקלית.

בשבוע הבא - שני עורכים אורחים בשר ודם! שניים!

(לילי מתכננת קדימה בניגוד להרגלה, וצופה שיבושים קוסמיים בזרימת הזמן-חלל בהתאם)

המון אירועי תרבות מכוננים, או לכל הפחות משמחים, צפוים השבוע לשדרניות שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני. ובתור התחלה - בשבוע הקרוב שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני תערוכנה לא פחות משתי תוכניות שלמות ברדיו הר הצופים!

כן כן, ממש היום, בשעה 22:00, ניתן יהיה לשמוע אותנו חורגות ממשבצתנו הרגילה ומשתלטות השתלטות לא-עוינת להפליא על משבצת השידור של דרך ארץ, שם יארח אותנו מאזין ותיק ושדרן מוערך ברדיו הר הצופים.

ביום שלישי, לעומת זאת, אפשר יהיה למצוא אותנו, כרגיל, עורכות לבד-לגמרי-תראי-אמא-בלי-ידיים את שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני, תוכנית ביזארית וותיקה באותה תחנה עצמה ממש.

בין לבין, אם נצליח לחצות את תעלת בלאומילך הנחפרת בעירנו בימים אלה, שמא מאז ומתמיד, וככל הנראה לעולם ועד, יצירת המופת הנ”ל מוקרנת בסינמטק, וצפוי הרבה אפרים קישון שזה תמיד טוב…

וביום חמישי אפשר יהיה למצוא את חציה הגיקי של התוכנית חוגגת את גיקיותה-כי-רבה בכנס מדע בדיוני מופלא ונהדר שטורח להגיע כל הדרך אל עיר הקודש, לגבעת רם המעתירה. אם תקשיבו היטב בשעות הנכונות, תוכלו אולי אפילו לשמוע אותה ממלמלת משהו על סדרות מדע בדיוני למה שאולי ואולי לא יהיה אולם ריק. אל דאגה, אביא איתי סוודר ליתר ביטחון. חוץ מזה, מה זה לשבת לבד בחושך לעומת האושר הגדול שבכנס מד”ב חמש דקות מהבית, מחוץ למרק התל-אביבי? הקהל מתבקש בכל לשון של בקשה לא לצלם אותי מקפצת באקסטזה. יש לי מוניטין. לא?

(תמר ממורמרת)

כי כולם חולים ומסכנים, כי היה שבוע עמוס וקשה וכי העולם הוא מקום אכזר.

אבל, אם דודו עדיין אוהב אותנו, הוא ישים שידור חוזר של אחת מתוך 134 (בערך) הקלאסיקות הנצחיות שהענקנו לרדיו הישראלי עד כה, לטובת אותם (אפס?) מאזינים שמעדיפים להקשיב לנו בזמן אמת ולא דרך האייקאסט.

המשך שבוע גשום ורפואה שלמה.

(לילי עדיין מזמזמת שירי להלה, תודה תמר)

השבוע, שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני בתוכנית צוהלת-אך-בוגרת כהרגלנו: שירים שמכילים להלהלה, לולולו ושאר למלומים:

אבי עדאקי – מודע אני
חווה אלברשטיין – מקהלה עליזה
The Doors – Love Street
החלונות הגבוהים – ילדה קטנה
Janis Joplin – Me and Bobby McGee
רן אלירן ורבקה מיכאלי (רמיקס היונים) – לא לא לא
Counting Crows – Mister Jones
עדי סולקין – שיר המכות
כוורת – לו לו
Vashti Bunyan – 17 Pink Sugar Elephants
מיכל קהן – כמה
רונה קינן – לחיות נכון
שיר הנושא מתוך הקטקטים
נגה שלו – מתחיל מלמטה
Courtney Tidwell – La La

היה וגם אתם שימרתם את אותו תם נטול ציניות שמאפשר לכם ליהנות מדברים כאלה - ניתן, כרגיל, להאזין כאן.

 (לילי כולה התרגשות)

אי אז בשנת 2006, עם תחילתה של שנת הלימודים, הגענו תמר ואנוכי לרדיו הר הצופים. מאז, באדיקות, אנחנו מתייצבות פעם בשבוע, ביום שלישי, לשדר את “שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני” ונהנות מכל רגע. בלי ששמנו לב, עברו-חלפו להן שלוש שנים שלמות. כמה מהר הם גדלים! זריחה, שקיעה, זריחה, שקיעה, חולפות השנים וכולי. ממש קשה לזהות בה, בתוכניתנו בת השלוש, את הילדונת מאז - מוקלטת מראש ונשמעת כאילו הקריאו אותה מדף. אז על מנת לחגוג לה יום הולדת, הורכבה התוכנית הבאה:

קודם כל, למי שאולי הצליח לפספס, שבנו לשעה תשע - הלא היא שלוש בריבוע.

בנוסף, כל השירים בתוכנית הסתדרו בשלשות. על מנת שהם לא יצטרכו להצדיע או משהו, היות ו”שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני” היא תוכנית רגישה ורכת לבב בעלת נטיות פציפיסטיות קלות, הכלאנו ביניהן ויצרנו את השלמישיות: שתי שלשות שחולקות ביניהן שיר אחד. סך הכל הורכבה התוכנית משלוש שלמישיות. מזל טוב!

דני בן ישראל – כפרה
Third Eye Blind – Graduate
יאפים עם ג’יפים – הבת של הדיקן
דני הדר – קיל ביל 1
יוסי אלפנט – אבוד

Undervud – Gagarin, Ya Vas Lubila
P J Harvey – Yuri G
Tom Lehrer – Wernher Von Braun
Vera Lynn – We’ll Meet Again
The Producers Soundtrack – Springtime for Hitler

The Great Bertholinis– Zeppelin Disaster
Gogol Bordello – Oh No
Panic Ensemble – The Closer You Get
עוזי נבון ומכרים – לא אוותר… על עצמי!
Side – Relevant Cause

כרגיל, ניתן להאזין באייקאסט .

חוץ מזה, ננצל את ההזדמנות לקבל בברכה את עידית, מאזינתנו שבאוסטרליה, שמצטרפת לשגרירינו בתפוצות - הלא היא נאווה שבהולנד.

(לילי ותפיסת הזמן המעוותת)

עוד שבוע תיפתח שנת הלימודים באוניברסיטאות. או לפחות, אמורה להיפתח. אבל חשוב מכך - בצירוף מקרים מדהים, עוד שבוע “שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני” חוזרת למשבצת הזמן המקורית שלה, כל-יום-שלישי-בתשע. אני לא יודעת אם מי ממאזינינו ותיק מספיק לזכור את אותה תקופה יפה <עיניים מצטעפות> בה הגברים היו גברים אמיתיים, הנשים היו נשים אמיתיות ויצורים פרוותיים כחולים היו יצורים פרוותיים כחולים אמיתיים, בה פלגיאטים מדאגלאס אדאמס לא היו צריכים שום סיוג-למקרה-שמישהו-לא-מכיר עת נמלאו שעות הערב בקולותיהן הזכים של שדרניות הפסיכיאטר האלקטרוני…

אבל זה כבר לא משנה - כי אנחנו חוזרות הביתה! כן כן, עוד תוכנית אחת נותרה באותה משבצת שידור מוקדמת, שמונה בערב, וביום שלישי הזה ניפרד מהשעה שאירחה אותנו בנדיבות אין קץ, פעם אחרונה, ברגש. לא שמישהו באמת מאזין לנו בלייב וזה משנה לו…

(תמר)

אז השבוע היינו בחופש סוכות, ולא שידרנו תכנית חדשה של “שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני”. בשבוע הבא נחזור בכוחות מחודשים.

(לילי כלבלב מקיבוץ מגידו. יש לה הכל, מרק ועצם, זה טוב ויפה אבל בעצם היא בכלל ירושלמית וצמחונית ולא ברור מה היא אמורה לעשות עם העצם הנ”ל או מה מטרת הפתיח הזה)

שבוע שעבר לא הגעתי לתוכנית כי הייתי חולה. השבוע לא אגיע לתוכנית כי אני עדיין חולה, וגם קולי אבד לי. שבוע הבא, לעומת זאת, לא אגיע לתוכנית לא כי אהיה חולה (לפחות, אני מקווה) אלא כי אהיה באייקון, כמו רוב הגיקים שמכבדים את עצמם וגם כמה כאלה שלא. כל כך הרבה זמן רחוק מכם (ומתמר) זה מאוד מעציב. הצטברות השטויות אצלי עומדת להגיע לרמה קריטית ממש, ורק מזל שבקונים אפשר לדבר שטויות כמעט כמו בתוכנית (מצד אחד - אמנם כשלא מקליטים אותי אני קוהרנטית יותר ועושה פחות פדיחות, אבל מצד שני, בקון יש הרבה מאוד אנשים ואפשר לדבר איתם לאורך הרבה מאוד זמן, אז זה מתאזן), או שמי יודע מה היה קורה למערכת הפסיכופיזיואקולוגית העדינה והנפיצה שהיא אני. ובכל זאת, אני די מתגעגעת.

בינתיים, החלטתי שמשהו קטן כדי שלא תשכחו אותי זה אולי שוחד ואולי פתטי, אבל בכל זאת מוצדק איכשהו: